כללי
1. בפני תביעה שענינה נזקי גוף. התובע, יליד 22.12.1969, העיד שנפגע ביום 28.7.2011, בעבודתו במחלקת ירקות ופירות בסניף של הנתבעת בנס-ציונה, וזאת שעה שהרים ארגז כבד במשקל של כ- 10 ק"ג (ס' 9-8 לתצהירו). כתוצאה מכך, לפי הנטען, נפגע בעינו השמאלית וסבל מהיפרדות רישתית. ברקע התאונה עומד ארוע קודם מיום 2.2.2010, עת התובע חש בירידה בתיפקוד עינו הימנית במהלך עבודתו, סבל מהיפרדות רשתית ועבר ניתוח קטרקט (ס' 6-7 לתצהיר התובע). לאחר המקרה הראשון שב לעבודה אצל הנתבעת בהיקף משרה פחות ובמגבלות לענין הרמת משא (ס' 7 לתצהירו).
2. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות וכן בשאלת הנזק. התובע הגיש את חוות דעתו של ד"ר עמנואל שוולב, שהעריך את נכותו בגין הפגיעה בעין שמאל בשיעור 40.15%; אך בחקירתו תיקן את שיעור הנכות ל- 30% (וזאת לדבריו, משום ביטול הסעיף העוסק בפסאודופקיה שאינה מצמיחה עוד נכות; ר' עדותו בפ' ע' 10 ש' 30-14). ד"ר שוולב חיווה דעתו שקיים קשר סיבתי בין הרמת משא כבד לפגיעה בעין.
מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של ד"ר אורי מלר, שסבר כי לא קיים קשר סיבתי בין היפרדות רשתית לבין הרמת משא. גם לשיטתו, הנכות בעין שמאל עומדת על 30%, אך זאת ללא קשר לתאונה.
3. במישור הדיוני: מטעם התובע הצהירו הוא עצמו, אשתו אלזה, שכנו ארקדי חזן, השכנה ראיסה פופה ואחיו סרגיי יעקובוב. מטעם הנתבעות הצהירו איציק מזרחי - מנהל הסניף במועד הארוע הראשון, וניסן כנפי - מנהל הסניף במועד התאונה נשוא התביעה. המצהירים וכן המומחים - נחקרו. ב"כ הצדדים סיכמו בכתב. להלן אדון בשאלת האחריות ולאחריה בשאלת הנזק.
האחריות
4. אין למצוא אחריות של הנתבעת לארוע הראשון, ודומה כי גם התובע אינו טוען זאת (ר' למשל ס' 6 לתצהירו). הטעם לכך נעוץ בזה, שהתובע לא נדרש באותו מועד להרים משא כבד במיוחד שהיה בו כדי לסכן את בריאותו, לפי נתוניו הידועים אז.
5. שונה המצב לגבי התאונה מיום 28.7.2011. במועד זה כבר היה ידוע על מוגבלותו של התובע, כתוצאה מהיפרדות רשתית בעינו הימנית (שנגרמה בארוע הראשון). מר מזרחי, מנהל הסניף במועד הארוע הראשון, הצהיר כי התובע יצא לחופשת מחלה ארוכה בגדרה עבר ניתוח (ס' 7-5 לתצהירו). לדבריו, "כאשר שב התובע לעבודה הוא הציג בפני אישור רפואי לפיו אסור לו להרים משאות כבדים מעל 5 ק"ג, ללא כיפופים רבים וללא מאמצים גופניים, לצמיתות. לפיכך, נאלצתי להעבירו מתפקידו כמנהל מחלקת ירקות, תפקיד שכרוך בו בין היתר הרמת ארגזים כבדים וסידור סחורה כבדה, לתפקיד אחר במחלקה הכולל פעולות קלות יותר כמו סידור ירקות שונים ללא הרמת משקל כבד" (ס' 8 לתצהירו).
6. מר מזרחי צירף לתצהירו אישור רפואי של התובע מיום 7.4.2010, לפיו "הנ"ל יכול לחזור לעבודה במגבלות אלו: ללא הרמת משאות מעל 5 ק"ג ללא כיפופים רבים ללא מאמצים גופניים" (נספח ג').
7. התובע העיד כי ביום התאונה, 28.7.2011, חמישי בצהריים, עבד "בעומס עבודה בלתי שגרתי. בשעה 13:00 לערך לא נכח מספר העובדים הרגיל במחלקה ולא היה מי שיושיט לי יד. אף אחראי המחלקה לא נכח במקום בכדי שידאג לי לעזרה בהעמסת ארגזי הפירות והירקות במידת הצורך" (ס' 8 לתצהירו). ובהמשך "במהלך העבודה המאומצת, תחת הלחץ ששרר במחלקה ובלית ברירה נאלצתי באופן חריג להרים ארגז של פירות/ירקות במשקל 10 ק"ג לערך. כתוצאה מכך נפגעתי קשות בעיני השמאלית והובלתי לביה"ח שיבא..." (ס' 9 לתצהירו).
8. מר כנפי, מנהל הסניף באותה עת, אישר כי התובע דיווח לו על התאונה: "ביום 28/7/11 במהלך עבודתו הרגילה של התובע כפועל במחלקה, הוא סיפר לי שלאחר שהרים ארגז ירקות הוא חש בירידה בראיה בעינו הימנית וביקש להשתחרר. למיטב זכרוני, מיד הזמנו לו מונית והוא פנה לקבלת טיפול רפואי" (ס' 4 לתצהירו). לשאלה באיזו עין היה מדובר, מר כנפי ציין בעדותו שאינו זוכר אם דובר על עין שמאל או ימין (פ' ע' 20 ש' 19-12).
9. בהמשך, התובע נבדק במיון עיניים ונמצא: "היפרדות רשתית עליונה וניצפו 3 קרעים... מתאשפז לניתוח" (ר' סיכום מחלה מיום 2.8.2011). מאותה עת הוצאו לו תעודות מחלה, עד ליום 30.11.2011 (ר' במוצגי תצהיר התובע). בביקור חוזר מיום 2.12.2011 נרשם (ר' ע' 104 בתיק מוצגי ההגנה):
"אחרי היפרדות רשתית ב- 2 העיניים ימין: 2010, שמאל: 8.2011
ימין אחרי הרמת משא כבד בעבודה הופיעה טשטוש, היפרדות רשתית נותח בתל
השומר. משמאל אירוע דומה בעבודה אחרי הרמת ארגז הופיע טשטוש ניכר- היפרדות רשתית משמאל נותח בתל השומר... הומלץ ע"י רופא תעסוקתי: הגבלות ניכרות במקום העבודה ללא הרמת משקל מעל 4 ק"ג ללא כיפופים וללא מאמץ פיזי - לצמיתות".
10. יש ליתן אמון בגרסת התובע אודות עצם התרחשות התאונה ביולי 2011. עדות התובע הותירה רושם אמין, בתשובות קצרות ובהירות, ובהסברים הפשוטים שסיפק, כגון שאמר: "כל אדם צריך לשמור על מקום העבודה שלו. כשמבקשים והבן אדם רוצה ארגז של 10 ק"ג ללקוח ואם אענה לו יגידו לי לך הביתה ואני אפסיד את מקום העבודה שלי" (פ' ע' 7 ש' 4-3). ודוקו: מר כנפי אישר כי התובע פנה אליו בתלונה וסיפר על הפגיעה בעין בעקבות הרמת הארגז: "הוא סיפר לי שלאחר שהרים ארגז ירקות הוא חש בירידה בעינו הימנית וביקש להשתחרר... אני זוכר שהזמנו לו מונית" (פ' ע' 26 ש' 23-12). כאמור, מר כנפי הוסיף כי לא זכור לו באיזו עין היה מדובר, ימנית או שמאלית (שם, בש' 19-20).
11. הצדדים חלוקים בשאלה, אם יתכן כי היפרדות הרשתית שאובחנה בעין שמאל, ביולי 2011, נגרמה כתוצאה מהרמת משא. ד"ר מלר הפנה לנייר עמדה של איגוד רופאי העיניים מיום 24.4.2002, שם נרשם בסיכום הדברים: "לאור כל אלה מסקנת הוועדה היא כדלקמן: הספרות הרלבנטית והנסיון הקליני שוללים קשר אפשרי בין חבלה לראש או לגוף או זעזוע לגוף או מאמץ גופני ללא חבלה ישירה לגלגל העין, לבין התפתחות הפרדות הרשתית" (נספח ד' בתיק מוצגי ההגנה). לדברי ד"ר מלר, "הוועדה הזו ישבו בה, היא מונתה ע"י איגוד רופאי העיניים, מומחים לרשתית מנהלי מחלקות עם המון נסיון. זו הסיבה שזו אבן בוחן וזה בשבילי הדבר הקובע" (פ' ע' 17 ש' 29-28). ובהמשך: "נייר העמדה של איגוד רופאי העיניים שווה ערך לערכאה הגדולה ביותר מבחינתי כרופא עיניים מומחה" (פ' ע' 18 ש' 7-5). לכן, "גם היום רופא עיניים ממוצע בקופ"ח, אני עובד בקופ"ח ובבי"ח, אנו לא יוצאים בהמלצה גורפת, נשים בהריון, או אנשים שנושאים משקלים כבדים להפסיק לעשות את זה. אין קשר" (פ' ע' 18 ש' 28-27). ד"ר מלר היפנה למצב התחלואתי הקודם ממנו סבל התובע -- קוצר ראייה משמעותי וניתוחי קטרקט בשתי עיניו - שהם גורמי סיכון משמעותיים להיפרדות רישתית (ר' בפרק "דיון" בחוות דעתו).
12. ד"ר שוולב אישר כי קוצר הראייה ממנו סבל התובע הגביר את הסיכון להיפרדות רשתית (פ' ע' 13 ש' 31-28). הוא הוסיף, כי גם ניתוחי הקטרקט שעבר התובע לפני התאונה מהווים גורם סיכון (פ' ע' 15 ש' 14). ד"ר שוולב אישר כי התובע היה מצוי בסיכון מוגבר להיפרדות רשתית, נוכח שני גורמי הסיכון הנ"ל מהם סבל, וזאת פי שש מאדם שאינו סובל מהם (פ' ע' 13 ש' 27-26). יחד עם זאת, הגורם המכריע להיפרדות הרשתית בעין שמאל, ביולי 2011, הוא הרמת המשא (פ' ע' 15 ש' 10-3):
"חוות הדעת שלי מבוססת קודם כל על הבדיקה, קודם כל על השתלשלות האירועים שזה מאוד מובהק לצורך הקשר שקרה. המאמר יכול להביא הוכחה שקיימת האופציה הזו. חוות הדעת שלי מבוססת על עצם האירוע עצמו של בן אדם שמרים ארגזים, באופן פתאומי מאבד את הראיה בעין, במקום העבודה מובא ישירות למיון בי"ח, הוא מאושפז עם היפרדות רשתית ועובר את הניתוח. השכל הישר, גם אם אין הוכחות, אומר שיכול להיות קשר בין עצם הרמת המשא הכבד והיפרדות הרשתית. המאמר רק מחזק אפשרות זו. בנוסף, קוצר ראיה כלשעצמו ובעצם קוצר הראיה ועבר ניתוח קטרקט הם גורמי סיכון. אך הרגע הספציפי שמרים את המשא ולא רואה והולך לבי"ח קשה מאוד לשלול גם אם לא היתה מחלה" (ההדגשות הוספו).